ערימות הכביסה שמחזירות אותנו למציאות

חופשות הן הרבה פעמים ניגוד בין חלום למציאות. בחופשה החלומית שלנו יצא לנו לראות את המציאות הפחות חלומית של האחרים, ובעיקר להתגעגע לריח של כביסה נקיה של בית

חופשה בזנזיבר היא חלום. אין כמו להתעורר בבוקר ולראות את הים מולך, את החול הלבן מהתמונות באינטרנט ואת הים הכחול, באמצע שום מקום. חבל רק שאנשים ששכחו לציין את אירועי השפל והגאות, שגורמים לכל האצות להציף את החול הלבן ולהפיץ ריחות של דגים ששכחו אותם מחוץ למים כמה ימים. חלום, מול מציאות.

 

 

אפשר לומר שזה שהרחנו מספריי נגד יתושים היה הנחמה שלנו כשירדנו לטיול בחוף המרהיב של אתר הנופש.

 

כמו תיירים טובים הלכנו לראות את צבי הים שכולם מדברים עליהם. אחר כך טיילנו בכפר כדי להתרשם מהחיים שם ולקנות צמידים ולתרום לכלכלת המקומיים כמה דולרים בודדים. באמצע אכלנו כל שלוש שעות כמו בפגייה, כי אי אפשר לחזור מהחופש בלי כמה קילוגרמים עודפים, ובעיקר נרגענו כי זה מה שאמורים לעשות בחופש, לא?

 

 

העניין בחופשה של שבוע שלם מחוץ לבית הוא כמות הבגדים שצריך לקחת, וחלילה מלהזכיר את אותה כמות שצריך לכבס אחרי זה בו זמנית. מה שנקרא - חזרה למציאות.

 

עניין הכביסות ריחף מעליי כשהילדים שלי החליפו בגדים שלוש פעמים ביום, וכשהסתובבתי בחוף ובכפר שליד אתר הנופש שלנו, וראיתי כביסה תלויה על חבל מאולתר, שברור שלא כובסה במכונה. ספק אם הגיעה לשם הידיעה על קיומו של המרכך.

 

 

רגע לפני שארזתי את המזוודות לפני החזרה הביתה, הבנתי שאת רוב הבגדים אין צורך לקפל ואפשר פשוט לזרוק הכל למזוודה וישר לסל כביסה. נדמה שריח האוויר הזנזיברי נדבק לבגדים ולא נשאר זכר לניחוחות של מרכך הכביסה.

 

 

זה הזכיר לי את השוק הראשוני שחשתי בנחיתה. כל מה שמובן מאליו עבורי הוא בגדר חלום כאן לאוכלוסייה שלמה. ספק אם יגשימו את החלום שלהם, ספק אם יודעים שזה בכלל קיים בשביל לחלום.

 

למכונת הכביסה, לנוזל הכביסה ובמיוחד למרכך, מחכה עבודה קשה. חזרנו הביתה בשלום, ועכשיו לכביסות – זה החלום האמיתי.