הסוד הכמוס לזוגיות יציבה

הגיעה העת לגלות לעולם את האמת, והיא: כדי לשמור על זוגיות בריאה, לעולם, אבל לעולם, אל תשפצו יחד את הבית

רבים מידידיי לשעבר פנו אליי בשאלה הנ"ל ונדחו על ידי בתירוצים שונים. פעם הייתי עונה להם "לעולם אל תתיישבו לפני שאשתכם יושבת" נניח. או - "לעולם אל תשכחו להגיד תודה גם על ג'סטות פעוטות, כגון ניקוי, שטיפה, בישול וגידול הילדים, שהיא עושה כשאתה משחק "שולה מוקשים" בעבודה" וכדומה.כמובן שהם חשו שאני מבלף אותם וזה כואב לי ברמה האישית אבל בגדול התגברתי מאז.
כעת, משהגעתי לגיל שלפי כל הדעות כבר מותר לי לומר את אשר על לבי בלי לעשות חשבון (51 וחצי) אני חש שהגיעה העת לגלות לעולם את האמת, והיא: לעולם, אבל לעולם, נא המעיטו ככל יכולתכם מלשפץ את הבית.
ואחרי שהוצאתי את זה אני חש שמחה והקלה גדולה, כאילו אבן נגולה מעל ליבי. שהרי אין שמחה כהתרת הספיקות שלכם.
ולמרות כל זאת, לפני יומיים התחלנו לשפץ.

 

 

ולא מדובר בסתם שיפוץ, מדובר ברמונט. רמונט בן רמונט, מהמסד ועד לטפחות כולל שפכטל, תיקונים, החלפת תריסים, החלפת תאורה, שבירות, גבסים ואל תשאלו ומהר שמישהו יביא לי טישו כי רק כשאני כותב את זה, אני מבין  שזה אמיתי ושזה אשכרה קורה לי. הייתם מאמינים?! לי!
אבל הרשו לי להפתיע אתכם, ידידיי: שלא כצפוי, החלטתי שהפעם זה יהיה אחרת. הפעם אני לא מתחמק ולא מדחיק. הפעם אני מתמודד עם הקושי הזה באומץ.
ואיך אני מתמודד? ובכן יפה ששאלתם.

ניגשתי לרעייתי האהובה ואמרתי לה: תראי נשמה, את יודעת שאני אוהב אותך ושאני תמיד רוצה וארצה בטובתך. יש לי הצעה שלא תוכלי לסרב לה. וחייכתי בהגזמה, אגב.

ובכן, אמרתי לה ללא כחל וסרק ובאומץ שאין שני לו: שככה יהיה לי טוב יפה שלי, בשיפוץ הבא אני מנקה הכל. את לא נוגעת בגרגיר אבק. הכל עליי. לא זוכר אם אמרתי בלי נדר. רק הפעם תוותרי לי יפה שלי. תראי, בלי קשר גם יש לי חום מדדתי ויצא 36.5 ובדרך כלל אני הרבה פחות מזה.

כמובן שהוספתי שיעול קל, אבל עמוק, כדי להעצים את הדרמה מעט.

באופן לא מפתיע היא חייכה אליי והושיטה לי ביד אחת מגבונים לניקוי, כמחוות אהבה, וביד שניה את מסיר הכתמים. קח, היא לחשה לי, קח אותם וגש בבקשה (בחיי שהיא אמרה בבקשה) להבריק את המדרגות כולל את הפאנלים. ואל תפזר את הלכלוך. תאסוף אותו ותשליך אותו כי אני מכירה אותך וחבל, אתה בחור טוב סך הכל.

 

האמת? באותו הרגע הצטערתי בשבילי אבל גם מעט בשבילה. אני הרי לא יודע לנקות (ברור שצריך לדעת לנקות. יש מדינות שלומדים ניקיון לתואר ראשון באקדמיה), ונניח מחר תבואנה חברותיה לשזוף עיניים בשיפוץ, (ואלה יש להן עיניים טובות אבל רואות הכל בן פורת יוסף), ישר יאמרו לה "יאא! חבל שהמדרגות דווקא לא מבריקות. איך זה הורס את הלוק." ובטח גם יוסיפו לבלף שבעליהן היו עוזרים להן עשרות מונים ובכלל היו עושים את הרמונט בעצמם.
איך אומרים? הטוב עוד לפניי. אבל הסירו דאגה (את הכתמים מהשטיח אני כבר הסרתי), כי ברגע שנכנסים לשוונג של ניקיונות, כך הבטיחה לי אישתי, "אתה תיהנה מזה ותראה איזה כיף יהיה לך בעיניים."
היא מכירה אותי האישה שלי, כפרה עליה, תמיד יודעת להגיד את המילים הנכונות. אה כן, ועכשיו היה תורה לחייך אליי בהגזמה.
אז פלא שהזוגיות שלנו יציבה, חמסה חמסה?

חזרה >